|
תקצירים:
דימויי מדע ומדענים
בספרי ז'ול וור
ד”ר. ורדה בר, פזית קורן
האוניברסיטה העברית בירושלים, המחלקה להוראת המדעים ובית הספרר לחינוך
barvarda@zahav.ne.il
בניגוד לסופרים קלאסיים אחרים שהתיחסו למדע, כגון, מארי שלי, גתה
או סוויפט אשר לכל אחד מהם עמדה אחת לגבי השאלה מהו מדען, ז'ול וורן
משחק עם תדמיות המדענים שלו. הדמויות שהוא מציע משתנות בין הערצה
למדענים כמגלי תגליות, חוקרים אמיצים, יוצרי ציוויליזיות; דרך דמויות
מנותקות המעונינות במדעם בלבד, מבלי להתיחס לקונטקסט שבו הם נמצאים
בזמן המחקר, הדוגמה הבולטת ביותר היא זו של פרופסור ארונקס שמנצל
בהנאה את שהותו בצוללת של נמו לתצפיות בחי בים; לכאלה המנצלים יצירותיהם
לרעה, מיתוך פטריוטיות יתר (בעיקר גרמנים), מחוסר בררה או למטרות
נקמה (רובור הכובש); "יורמים" שהסופר מתיחס אליהם בלגלוג
מה (הגאוגרף בילדי הקפיטן גרנט), ועד למטורפים שההקבעות לרעיון אותו
ניסו לגלות או למוצר שיצרו מוביל אותם אל השיגעון.
לעומת הגיוון הזה בדמויות המדענים תדמית המדע של ז'ול וורן היא, בדרך
כלל, התדמית המעורבת של מדע-טכנולוגיה , שימוש בידע המדעי למטרות
מעשיות: הבערת אש, ניווט, איתור, הגנה, יצירת מוצרים מועילים ממחצבים
ויצירת אמצעים שימושיים נוספים. במיוחד בספר "אי התעלומות" מתואר
כושר השימוש בידע המדעי ליצירת עולם שלם מההתחלה, במידה קצת יותר
מצומצמת חוזר התהליך הזה בספר "ים בסהרה", ובספרים נוספים.
המדען של ז'ול וורן הוא בדרך כלל מגלה תגליות ומהנדס, שהיא דמות מקובלת
בין תלמידים בארצות רבות. המדענים שאינם כאלה הם צופים וממינים כמו
המדען שנופל בשבי בצוללת נאוטילוס ב- 20000 מיל מתחת למים, או חוקרי
גאוגרפיה שהאב טיפוס שלהם הוא קפיטן הטרס המקובע על רעיון אחד. מעט
נאמר בספרים שלו על התאוריה המדעית כמתוות הדרך להתפתחות. ייצוגים
אלה דומים לייצוגים של לומדים, כפי שנחשפו במחקרים רבים בארצות שונות,
וגם בישראל, כאשר במקום גבוה ברשימת המדענים מופיע קולומבוס. כמו
במחקרים אלה, גם המדען של ז'ול וורן הוא גבר. אבל, בשונה מהמקובל
אצל לומדים, מקום המחקר אינו מוגבל למעבדה בלבד, וכלי המחקר יכול
להיות גדול כצוללת.
ספרי ז'ול וורן יכולים לשמש ככלי לגיוון הוראת המדע וכמקור לוויכוחים
על מהותו. במיוחד בכיתות הגבוהות, מעניין יהיה לשוחח עם הלומדים על
הבעיות העקרוניות של
ההבדלים בין מדע וטכנולוגיה; מה עושה המדען כאשר אין הוא מגלה תגליות, מה מקום
התגלית באסטרונומיה למשל, ומה משמעותה? ונושאים נוספים, אשר בחלקם עמדתנו נמצאת
בהתאמה עם התדמיות שמצייר ז'ול וורן, ואילו עם האחרים כדאי להתעמת. שימוש נוסף
שאפשר לעשות בכתבים של ז'ול וורן הוא לגלות שקיעי מדע בספרים אלה: כגון אקוסטיקה
במסע אל מרכז האדמה, אופטיקה וכימיה באי התעלומות, חשמל ושימושיו ב- 20000 מיל
מתחת למים; ושקיעי מדע ביצירות יותר שוליות: כמו מיון יהלומים ויצירה מלאכותית
שלהם. שקיעי מדע אלה אפשר להציג בשעורי המדעים, ולגוון את ההוראה בעזרת דיון ביקורתי
עליהם. בזמן האחרון נכתבו מאמרים על תפיסות נכונות ומוטעות ביצירה "המסע
אל הירח", שניתן להעזר בהם. נושא אחר הוא המסע הסהרורי של קבוצת מדענים על
שביט שכמובן אינו בא בחשבון. בהקשר לשימוש זה במורשתו של ז'ול וורן מודגשת הרלוונטיות
של המדע לחיי יום יום, בנוסף לאופיו המשתנה. דוגמאות לכך הם כלי תחבורה אז והיום,
כשימוש, שנעשה בכתבי זול וורן בכדורים פורחים, ומגבלותיהם.
לגבי דמות המדען דווקא מכייוון שאין לז'ול וורן דמות אחת של מדען ניתן להתעמת
בעזרתו עם הדמות, האחידה בדרך כלל, של המדען המקובלת על לומדים בארץ ובעולם, ולהדגיש
שיש מדענים שונים; והחשוב מכול: אין הם סגורים במעבדה, והם לא רק מסורים לעבודתם
אלא גם נהנים ממנה ואוהבים אותה. רשימת מקורות
וורן, ז' (1874)[1998]. אי התעלומות. תל אביב: עופרים. תרגם: ב. אופק.
וורן, ז' (1864)[2000]. מסעותיו והרפתקאותיו של קפטן הטירס. תל אביב:
זמורה. תרגם: ב. אופק.
וורן, ז' (1864)[2000]. מסע אל בטן האדמה. תל אביב: עופרים. תרגם:
ב. אופק.
וורן, ז' (1886)[1992]. רובר כובש השחקים. תל אביב: עופרים. תרגם:
צ. הראל.
וורן, ז' (1869)[2000]. עשרים אלף מייל מתחת למים. תל אביב: עופרים.
תרגם: ב. אופק.
וורן, ז' ( 1867)[2000]. ילדי רב החובל גראנט. תל אביב: עופרים. תרגם:
ב. אופק.
בחזרה לראש הדף
|
|
|
