תקצירים:

תרבות הצריכה הפריזאית מתחת לפני המים
שלי כהן
האוניברסיטה העברית, ירושלים, shellinkah@yahoo.com

הריגוש העיקרי בספר עשרים אלף מיל מתחת למים הוא לא השבי של פרופסור ארונקס, קונסי ונד לנד, וגם לא המסתורין שאופף את קפטן נמו, אלא המראות השונים שארונקס רואה מבעד לצוהרי הצוללת וצוהר חליפת הצלילה. ריגושים אלה משיקים ל"הרפתקה" החזותית המאסיבית שהתחוללה במאה ה-19 ובכך אדון בהרצאה. במאה ה-19 השתלבו בדחיסות סוגים שונים של צריכה ויזואלית בחיי הבורגנות העירונית. תיירות הפכה לנחלת רבים, שיצאו לצרוך חוויות, מראות וכמובן מזכרות. חשוב לציין שהיחס לטבע עבר שינוי מהותי במהלך המאה: שטחי טבע שאינם מתאימים לייצור קפיטליסטי נתפסו אט אט כראויים לצריכה אסתטית. המוני תיירים נסעו לאתרי טבע ברכבות ובאוניות, להרפתקאות מאורגנות ומוגנות. בספר, ארונקס הוא תייר יותר משהוא מדען, שמשתעשע ביישום ידע מוקדם על המראות השונים. נראה שהחידוש העיקרי עבורו הוא יכולת הצפייה ואופייה יותר מאשר המידע הביולוגי או ההיסטורי. החוויה התיירותית מודגשת גם בכך שההתפעמויות הויזואליות מתחילות רק אחרי שארונקס ורעיו מתמקמים בנוחות בצוללת ומתמצאים בחלקיה הביתיים. המקצוע המדעי של ארונקס נותן "לגיטימציה" רציונלית ו"גברית" להתבוננות הנרגשת והתאוותנית שלו. קפטן נמו הוא דמות רומנטית מרדנית אך מרבית הספר הוא משמש לארונקס מדריך תיירים מובהק. האופן בו נמו מציג את הסיור התת-ימי הכפוי, מהדהד בברור את שיח הפיתוי הפרסומי: "הרשה לי לומר לך שלא תצטער על הזמן שתבלה באוניתי. עתיד אתה לתור בארץ הפלאות. הפליאה, התדהמה, יהיו ודאי מצב רוחך הרגיל. לא תתייגע בנקל מן החיזיון הבלתי-פוסק שיוצג לעיניך."

מתבוננים בנוף התת ימי. איור מתוך מהדורת הספר הראשונה
המקור: אתר ד"ר צבי הראל http://jv.gilead.org.il/rpaul/

תיירות ויזואלית התקיימה בראש ובראשונה "מהכורסא": בעיר וגם בבית עצמו הופיעו מגוון אביזרים ומיצגים שסיפקו "צוהר לעולם", למגוון נופים ואתרים. גם הסביבה התת ימית נכחה בבית באמצעות האקווריום שהיה פופולרי, ואפשר התבוננות לאור יום ביצורים שלא ניתן היה לראות בבית גידולם הטבעי. בספר, ארונקס הוא קודם כל תייר כורסא: הצוללת מכילה את הסלון הביתי הנוח, ומשייטת בבטחה באוקיאנוס (באקווריום?) על פני אתרי טבע, ארכיאולוגיה ואטרקציות אחרות. ארונקס מקצה את כל הקשב שלו לחזיונות האוקיאניים ולכן לא אוסף את המידע על צוות הצוללת שנד לנד רוצה ממנו. דבר זה מכוון להבט הפוליטי של העליה בצריכה ויזואלית אז, וודאי שכיום: מחד זהו חלק מתהליך הדמוקרטיזציה של הידע והחינוך לאזרח ומאידך יש בכך נטרול פוליטי של האזרח שדעתו מוסחת כל העת. (בהקשר זה יש להזכיר שהספר הוצא במסגרת הוצאה דידקטית ).
מההבט הטכנולוגי העתידני זוכה ההנעה החשמלית של הצוללת להתייחסות רבה, אך בספר משמעותי לא פחות השימוש בחשמל לתאורה. כיום תאורה חשמלית מצוייה בשימוש שגרתי, מעשי ובידורי, אך לא כך היה במהלך המאה ה-19. התאורה החשמלית נכנסה לשימוש בהדרגה, קודם כל בשימוש ציבורי ומסחרי והיוותה דרמה בפני עצמה. בספר, הזרקור החשמלי שמותקן מחוץ לצוהר שבטרקלין ומאיר את המעמקים, לא רק מאפשר את חווית הצפיה אלא הוא שיוצר אותה במידה רבה: "התקרה המאירה כבתה, ואף-על-פי כן זהר הטרקלין באור עז. קירות הקרח החזירו את קרני הפנס בעצמה רבה. אין ביכולתי לתאר את רישומי קרני החשמל על גושי הקרח הענקיים, החצובים בפראות, אשר כל זוית בהם, כל עורק, כל חריץ הקרינו אור שונה."
בהרצאה אדון במגוון מחוויותיו של ארונקס ורעיו לאור תופעות שונות של הצריכה הויזואלית הבורגנית בתקופתו של ורן .

ג'ול וורן, עשרים אלף מיל מתחת למים, עדית זרטל (תרגום), ירושלים, 1977.
Jonathan Crary, Suspensions of Perception: Attention, Spectacle and Modern Culture, Cambridge MA, 2000.
Carolyn Marvin, When Old Technologies Were New – Thinking about Electric Communication in Late Nineteenth Century, Oxford, 1990.
Yu. K. Scheglov, "Towards a Description of Detective Story Structure", in Generating the Literary Text, L.M. O'Tool (trans.), Russian Poetics in Translation 1, (Publication details not specified), 1975, pp. 51-77.
Vanessa R. Schwartz, Spectacular Realities: Early Mass Culture in Fin-de-Siecle Paris, Berkeley, 1998.

ורן, עמ' 62
שם, עמ' 259