פעילויות:

פעילות בספריית האוניברסיטה

פעילויות במכללת גורדון לחינוך

הוראת גיאוגרפיה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים באמצעות סיפורים

המדע בספריו של ז'ול ורן

 

פעילות בספריית האוניברסיטה
תצוגות בוויטרינות הספריה בנושא ז'ול ורן
פינות עיון והעשרה של ספרי ז'ול ורן ומקורות באינטרנט בספרית השמורים ובכניסה לספריה
פתיחת תערוכת ציורים בנושא ז'ול ורן של גב' עפרה יצחק באולם השמורים ספריית אוניברסיטת חיפה
הקרנת סרטים בנושאי זו'ל ורן ומדע בדיוני באולם קוברסקי ובחדר 738, ספריית אוניברסיטת חיפה
אתר "זרקור לאוסף הספריה" ובו ישולבו הפניות לפריטים בספריה לקטלוג הספריה ולקטעי סרטים
מהאוסף ומאתר האינטרנט שנבנה על-ידי ספרנים מומחים.

בחזרה לראש הדף

 

 

 

פעילויות במכללת גורדון לחינוך
מה מספרים סיפורי ז'ול ורן לסטודנטים בהתמחות מתמטיקה במכללה

שולי אופיר וחיית שחם
מכללת גורדון לחינוך, רח' טשרניחובסקי 73 , חיפה

רציונל:
במכללת גורדון הסטודנטים בהתמחות מתמטיקה וילדי "חוגורדון" – מרכז העשרה לילדים מחוננים ועתירי כשרון, יתנסו, יחקרו ויאותגרו בתופעות המדע והמתמטיקה בעקבות סיפוריו של זול ורן.
המסע המרתק אל עולם המדע והטכנולוגיה יעשה בשיתוף פעולה עם המוזיאון הלאומי למדע ומוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה, וכל זאת במטרה:
א. לחשוף את הסטודנטים והתלמידים לאוריינות מתמטית דרך ספריו המרתקים של זול ורן;
ב. לטפח אצל הסטודנטים והתלמידים חשיבה מדעית ותפיסה טכנולוגית להעשרת הידע;
ג. הגברת המוטיבציה לעיסוק במדע ובמתמטיקה.
כאנשי חינוך מתמטי ראינו לנכון לשלב סיפורי ז'ול ורן וחקירות מתמטיות, אשר מפתחות מיומנויות לקישוריות בין מתמטיקה לתחומי דעת אחרים.
התבססנו על הסטנדרטים של N.C.T.M., אשר בין השאר שמים דגש על היבט זה בטענה שקשר כזה בין מתמטיקה לתחומים אחרים מראה את יישומה של המתמטיקה ומפתח הבנה. בנוסף, N.C.T.M. מדגיש כי בלימודי המתמטיקה יש לשים דגש על ארבעה היבטים דידקטיים עיקריים:
1. פתרון בעיות הוא לב העשייה המתמטית. בעשייה מתמטית בלתי שגרתית אנו מזמנים לתלמיד סיטואציות בעלות פוטנציאל ודרכם התלמיד מגלה ומיישם את ההעצמה המתמטית.
2. הפעילויות השונות הופכות את התלמיד ללומד פעיל, פותר, חוקר ומנמק.
3. קישוריות בלימודי המתמטיקה ובין תחומי ידע אחרים, הופך את המתמטיקה למשמעותית יותר ומספק ראיה רחבה יותר.
4. העשייה המתמטית מזמנת יצירת אקלים למידה בו התלמידים מדברים מתמטיקה והכוונה לאוריינות מתמטית.
העוסקים בחינוך טוענים שפיתוח הבנה במתמטיקה תתכן ברגע שאנו מפתחים שיחה סביב מושג מתמטי בסביבה לימודית מתאימה. הפעילויות שאנו נעסוק בהן תתבססנה על העשרת הסביבה הלימודית במתמטיקה. הסביבה הלימודית במתמטיקה, שהיא אמצעי לשיפור איכות ההוראה, מאפשרת למידה אותנטית במתמטיקה. בהכנת הסביבה הלימודית התבססנו על לוין, ת. ונבו, י. (1996), הטוענים שסביבת הלמידה היא מערכת של מרכיבים, הקשורים זה בזה ונותנים משמעות זה לזה ומכוונים במשולב למטרות למידה. הסביבה הלימודית מטפחת לומד בעל הכוונה עצמית.
מאפייני הסביבה הלימודית ברוח סיפורי ז'ול ורן:
1. סביבה בה קיימת גמישות ברמות הזמן המוקדשות לפעילות לימודית נתונה, במקום שבו הפעילות מתרחשת, באופני הלימוד האפשריים, (שיטות ודרכי לימוד), ובתכנים הנלמדים.
2. סביבת הלמידה מאפשרת לתלמידים בחירה ומטילה עליהם את האחריות לפעול על פי בחירתם.
3. תפקידו של המורה לספק הזדמנויות ללמידה עם העולם, מכוח סקרנותו ועיינו של הלומד (בינט, 1976). המורה מסייע, מזרז, מכוון ומתאם את פעילויות הלמידה בדרך של מתן גירוי, הגשת עזרה ויצירת הזדמנויות לימודיות מתאימות (הרץ-לזרוביץ ופוקס, 1987).
4. סביבה הלימודית מאפשרת מצבי למידה הנשענים על הסקרנות של הלומדים המעוררים הנעה פנימית.
5. הסביבה הלימודית מזמנת לתלמידים גירוי וצורך לקיים שיחה בנושאים מתמטיים. מעודדת תרבות חשיבה, מטלות מורכבות של איסוף מידע רלוונטי.
השילוב בין סיפוריו של ז'ול ורן ומתמטיקה ייתן לסטודנטים בהתמחות מתמטיקה דוגמא לבניית סביבה לימודית מאתגרת.

מבנה התכנית:
חשיפת סיפורי ז'ול ורן במדע ובמתמטיקה תעשה בשתי קבוצות של למידה ועשייה. סטודנטים בהתמחות מתמטיקה ותלמידי "חוגורדון, והם יעסקו בפעילויות הבאות:
1. הסטודנטים בהתמחות מתמטיקה יעסקו בפעילויות הקשורות לספרו של ז'ול ורן – "מסביב לעולם בשמונים יום", דרכו יחקרו את המתמטיקה. הם ישוטטו במפת העולם דרך עולם המספרים, החישובים, ההיסטוריה של המתמטיקה, גילויים מעניינים במתמטיקה, וכך יבינו את ההיקף העצום של סיפורי ז'ול ורן.
בנוסף, הסטודנטים במכללה יהיו שותפים לבניית פעילויות של "חוגורדון" בנושא ז'ול ורן ולאחר מכן יפעילו תלמידים אחרים באותן פעילויות. בפעילות זו אנו מחנכים את הסטודנטים להוראת מתמטיקה בדרך לא שגרתית בהנאה ובהנעה ומראים כיצד ניתן להצמיח מושגים ומיומנויות במתמטיקה ולא להנציחם.
2. התלמידים ב"חוגורדון" יעסקו בתחומי עניין ע"פ החוגים בהם הם משתתפים בפרוייקט (בפרוייקט 11 תחומי עניין). הפעילויות באות לידי ביטוי בתחומי עניין מגוונים ומאותגרים, הבאים לידי ביטוי מתחומים שונים: חלקם מהפן הספרותי, אומנותי, מהפן המדעי, ומהפן המתמטי, שבו הילדים חוקרים מספרים שונים באמצעות סיור סביב המסע של ז'ול ורן, מהפן הלינגוויסטי – השפה האנגלית בסיפורי ז'ול ורן. בחוג לתקשורת וקולנוע יחקרו ז'אנרים תוך צפיה בסרטים על מנת לעודד את הדמיון אצל הילד, כדי ליצור תחושת "הבלתי הגיוני". בתחום הרטורי הילדים יערכו דיון בנושא "השפעת טכנולוגיה על האנושות" ויבטאו את השקפותיהם תוך התייחסות לכללי הרטוריקה שנלמדו. בסיום הפעילות הילדים יבנו טילים וישגרו אותם תוך למידת התיאוריה של בניית הטיל.
3. תלמידים וסטודנטים יחשפו לפעילויות במוזיאון הכט ובמוזיאון המדע. במוזיאון הכט יעסקו בתחום תוכן המבוסס על האדמה, ובמוזיאון המדע יעסקו בתחום תוכן המבוסס על האוויר.
ביום העיון יוצגו חלק מהפעילויות והתוצרים שהסטודנטים והתלמידים נחשפו אליהם הן במכללת גורדון והן במוזיאונים השונים.


בחזרה לראש הדף

 

 

 פעילויות

הוראת גיאוגרפיה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים באמצעות סיפורים: מחקר גישוש
מאת ד"ר ברכה קיטה, מכללת גורדון, חיפה

רציונל:
גיאוגרפיה נתפסת כדיסציפלינה קשה, גבוהה ומורכבת עבור תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכלל ואוכלוסיות רב-בעיתיות ומורכבות בפרט. הוראת הגיאוגרפיה על-פי הגישה המסורתית (הקונבנציונאלית ) דורשת ידע עולם רחב, חשיבה מופשטת, שליטה בשפה ובמושגים מדעיים שבאמצעותם מנתחים עובדות, תופעות ותהליכים.
חסרונם של אלה בקרב אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים רב-בעייתיות ומורכבות משפיעה, כך נראה, על ההחלטה שלא ללמדם גיאוגרפיה.
בניגוד לגישה המסורתית מציעה גישת האוריינות הוראה כוללנית העושה שימוש בסיפורים, תוך השמת דגש על אינטגרציה בין תחומי לימוד שונים. מחקרים שנערכו בכיוון זה מצאו שילדים למדו מושגים מדעיים והבינו אותם טוב יותר כאשר למדו אותם באמצעות סיפורים. נמצא גם שהתעניינותם של הילדים בלמידת נושאים מדעיים עלתה כאשר נעשה שימוש בסיפורים במקום במקראות מקובלות (text books ) (קלפון ואשלGaskin et al 1994; Moor & Moor 1989; Santa & Havens,1991:1999 ) .

הנחת מחקר הגשוש הנוכחי הינה שניתן ללמד גיאוגרפיה בקרב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים רב-בעייתיים באמצעות סיפורים וכי למידה בדרך זו "תתפוס" אותם ותעורר בקרבם סקרנות , התעניינות ורצון ללמוד תחום דיסציפלינארי לא מוכר. אלה מצידם יתרמו להבנת מושגים מדעיים חדשים.

לאור האמור נבדקו שתי שאלות:

שאלות המחקר:
1. האם הוראת גיאוגרפיה באמצעות סיפורים תעורר מוטיבציה ללמידה בקרב תלמידים בעלי צרכים
מיוחדים רב בעיתיים .

2. באיזו מידה תקדם הוראת גיאוגרפיה באמצעות סיפורים הבנת מושגים מדעיים בתחום הדיסצפלינה
הנחקרת.

מהלך המחקר

אוכלוסייה
אותרה אוכלוסייה המתאימה להשתתף במחקר: תלמידי מרכזERC - ( Educational Resource Center)
מרכז לחינוך מיוחד של הקהילה היהודית בעיר דנייפרופטרובסק, אוקריינה.

מרכז ERC הוקם בסיוע הקהילה היהודית בבוסטון לפני כשבע שנים, במטרה לתת מענה לצורכיהם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. היוועצות משותפת בין שלוש הקהילות השותפות לפרויקט (בוסטון, דנייפרופטרובסק למכללת גורדון) הניבה החלטה על פיה עבודת השותפים לפרויקט תתבצע במרכז ERC. בכמה ערוצים: א. סדנאות הדגמה ((Modeling המופעלות על-ידי מומחים ממכללת גורדון עם תלמידי מרכז ,ERC באמצעות מתורגמנית.
ב. השתלמויות לצוות המורים במרכז בהן נלמדות התיאוריות הנוגעות לנושאים הנלמדים ג. הכנת תוכניות לימודים כלליות ופרטניות על פיהן עובדים המורים במרכז (לאחר שהמשלחות חוזרות ארצה). עד כה יצאו שבע משלחות מקצועיות מהמכללה שהתמקדו במספר נושאים: כלים חינוכיים-טיפוליים, הוראת חשבון, הוראה קריאה, דרכי עבודה בחינוך מיוחד, אוריינות, עבודה עם הורים, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק.

בחזרה לראש הדף

 

 

 

 

פעילויות

המדע בספריו של ז'ול ורן
ד"ר טל ברמן, tal@nmos.org.il
ד"ר אירית ורטהיים weririt@techunix.technion.ac.il
אלינור בריינר, רותם סופר
המוזיאון הלאומי למדע, חיפה

הספרים ,'אל הירח' (1865) , ו'גיבורי הירח' (1870), הם מסיפורי המסע הפנטסטיים שכתב ז'ול ורן. בספרים אלה קיים שילוב מוזר של פרטים דמיוניים בצד הסברים מדעיים. נוסעי טיל נורים לחלל, מתוך תותח ענק שנוצק בעומק האדמה בפלורידה, כשהם נמצאים בתוך תא אלומיניום מרופד בקטיפה. מערכת שיגור מסוג זה מתאימה אולי לעורר את הדמיון, אך היא קטלנית עבור מי שמבקש לעשות דרכו אל הירח...

     
  איור - מהדורה ראשונה (1872) השיגור מלווה בגייזר של להבות. התותח שאורכו 700 מ',
איור - מהדורה ראשונה (1872) ראשו של 'מגדל המתכת' – הטיל ששוגר לחלל
       
איור - מהדורה ראשונה (1872)


ז'ול ורן אכן הקפיד לשלב בספריו מהידע המדעי שנצבר עד לתקופתו, אך מאחר שלא היה מדען, אלא סופר בעל דמיון מפותח, משלבים הספרים בין מידע מדעי מדויק, לבין מדע בדיוני, באופן ציורי ומרתק.

בכנס, נתאר את הפעילות המתוכננת במוזיאון למדע, שתעסוק בהיבטים מדעיים בספריו של ז'ול ורן. במוזיאון למדע מוצגים אינטראקטיביים, והוא מהווה סביבת למידה בלתי פורמאלית, בעלת מאפיינים ייחודיים. המבקר בתערוכות נחשף לחוויות חושיות, רגשיות ואינטלקטואליות, המתקשרות לעולם הפנימי שלו, לרקע ממנו בא, ולעולם ההתנסויות הקודם שלו. סביבה מסוג זה, מאפשרת להציע למבקר סיור בעקבות ספריו של ז'ול ורן, סיור חווייתי שמשלב המחשה של תופעות ורעיונות מדעיים באמצעות מוצגים והדגמות.

בכנס, נציג מהרעיונות המופיעים בספרים: 'אל הירח' ו'גיבורי הירח', ונערוך הדגמות:
• שיגור טיל - דגם טיל (בטיחותי) עם אבקת שרפה
• עקרון ההנעה - חוק שימור התנע בחיי יום-יום
• תנועה יחסית – משמעות של מיקרו-גרביטציה בחלל
• תנאים בחלל (נפילה חופשית) – עולם רווי חיכוך אל מול עולם של ואקום. הדגמה באמצעות צינור אוויר וצינור ואקום.

Falk, J.H. & Dierking, L.D. (2000). Learning from museums: visitor experiences and the making of meaning. Walnut Creek, Calif. : AltaMira Press.

 

בחזרה לראש הדף