תקצירים:
על שיקולים, החלטות וויתורים בתכנון ובניית מוצגים אינטראקטיבים.
ד"ר אמיר בן-שלום.
מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, ירושלים , amirb@mada.org.il
"לעורר את העניין ולהעמיק את ההבנה" היא
הסיסמה החרוטה על דגלו של המוזיאון. אך כמעט בכל שלב, על אוצרי
התערוכה, מתכנני
ובוני המוצגים והצוות החינוכי המפעיל אותם - לבחור ולהחליט בין השניים.
האם להדגיש את יצירת העניין ולמשוך יותר מבקרים אל המוצג? או להעמיק
את ההבנה ולחדד את המסר אצל אותם מבקרים שכבר ניגשו והפעילו את המוצג?
חלק מההתלבטויות כמו למשל הבחירה בין כמות (מבקרים רבים יפעילו מוצג
אטרקטיבי) לאיכות (פחות מבקרים יפעילו מוצג דידקטי - אך עשויים ללמוד
ממנו יותר) - נעשה גם במקומות אחרים. למשל בתקצוב אגודות הספורט -
בניית מספר רב של מגרשים לכלל הציבור או תמיכה באלופים אולימפים ?
אך שאלות אחרות, ייחודיות למוסדות חינוך לא פורמלי ולא קוריקולרי
בכלל ולמוזיאוני מדע אינטראקטיביים בפרט:
- בחירת נושא התערוכה: חייו ופועלו של "אלברט אינשטין",
לעומת "חשמל ומגנטיות". הראשונה תמשוך קהל רב - הצגת פרס
הנובל ומסמכים היסטוריים אחרים מעברו של האיש מעוררת עניין רב בציבור
רחב - אך מה הסיכוי להעמיק את ההבנה (או אפילו סתם להסביר ברמה שטחית,
אך מובנת) את תורת היחסות הכללית ושאר העקרונות הפיזיקליים אותם גילה
אינשטיין ?
עקרונות החשמל לעומת זאת, הקשר שבין זרימת זרם ליצירת שדה מגנטי ומבנה
נורת הליבון - ניתנים להמחשה ברורה ישירה ומדויקת במגוון מוצגים אינטראקטיביים.
אבל כמה מבקרים באמת מתעניינים בנושא ? כמה מהם היו בכלל מטפסים למפלס
התערוכה אלמלא לחצו בטעות על הלחצן במעלית ?
- בחירת המוצגים: בתערוכת "מה הקשר" למשל - תערוכה העוסקת
בטכנולוגיה של אמצעי תקשורות - מהם המוצגים אשר דרכם יכיר המבקר את
עקרונות העברת המידע בעולם התקשרות המודרנית: כיצד הופך הקול האנושי
לסדרת אותות חשמליים ופולסי אור בסיבים אופטיים? כיצד מתרגמת מצלמה
דיגיטלית את התמונה שהיא מצלמת לאפסים ואחדים, כיצד סורק מכשיר הפקס
את הנייר ומהם הצפצופים שאנו שומעים כאשר שני מחשבים "מדברים" זה
עם זה ?
- האם להמחיש את פעולת מכשיר הפקס בעזרת שני תופים גדולים ביניהם
מלופף חבל - מוצג גדול, מרשים ויזואלית,המעורר עניין הן במבנהו הפיזי
והן באופן פעולתו (שני התופים מסתובבים והחבל שליו מצוייר ציור עובר
מאחד לשני), אך אינו מאפשר למבקר לשנות את הציור המועבר ואינו מסביר
את עקרון סריקת הנייר וחלוקת המידע לפיקסלים.
- מוצג חילופי יכול להיות תוכנת מחשב המדמה בצורה מדויקת את סריקת
התמונה המשודרת, חלוקתה לשורות ולפיקסלים והעברתם בשרשרת, זה אחר
זה למכשיר השני. אך כמה אטרקטיבית יכולה להיות עמדת מחשב בתערוכה
? כמה מבקרים בכלל ישמו לב לעוד מסך ומקלדת.
- שיקולים והחלטות דומות מתקבלות גם ברמת המוצג הבודד - האם עליו
להיות גדול ומרשים כך שמספר רב של מבקרים יראו אותו ויוכלו
להפעילו בו זמנית ובמספר דרכים - או שעדיף לבנותו כסדרה של
עמדות הפעלה
פרטניות שבכל אחת מהן מתנסה המבקר (הבודד) בהפעלה מצומצמת
אך מעמיקה יותר
של נושא ספציפי ? האם לבנות את המוצג באופן "פתוח" המאפשר
למבקר להתנסות במגוון רחב של הפעלות מסוגים שונים, כמעט ללא הכוונה
והגבלה (מגוון גלגלי שיניים פזורים על משטח למשל) - תוך תקווה שיגיע
בעצמו להבנת העיקרון (סיבוב גלגל גדול המשולב בגלגל קטן מגביר את
קצב הסיבוב). או "לסגור" את המוצג ולהבטיח את העמקת
הידע (להצמיד גלגל גדול לגלגל קטן כך שהמבקר יצטרך רק לסובב
אחד מהם).
ובנוסף, עולות גם שאלות "טכניות" ומעשיות יותר - עד כמה
מותר "לרמות" בהצגה אינטראקטיבית של עקרון מדעי מבלי
לבלבל וליצור תפיסה שגויה (Misconception ),. כאשר מן הצד השני
עומדות מגבלות
טכניות, בטיחותיות ותקציביות. בהצגת דגם מערכת השמש - ברור
שגודל כדור הארץ הוא יותר מחצי מטר - אך האם כדור המתכת הקשיח
הצבוע בצהוב
אינו מטעה לגבי העובדה שפני השמש הם גזים לוהטים ? ומה לגבי
עקרונות הפעולה של המיקרופון הפחמי, מכשיר הגרמופון של אדיסון
או הטלפון
של בל. אין כמעט סיכוי לבנות דגמים אמיתיים של מכשירים אלו
אשר יפעלו
כך שהמבקר יצליח להבין את קולות החרחור המושמעים מהם. האם לא
עדיף לבנות דגמים אלו בצורה ברורה ומדויקת אך לשתול בתוכם מיקרופון
איכותי,
מכשיר הקלטה דיגיטלית ומגבר אלקטרוני מודרני. הצלילים שישמעו
מהם יהיו ברורים ונקיים והמבנה המכני יסביר בדיוק כיצד הם פועלים
?
דוגמאות אלו הן רק חלק ממכלול התלבטויות שעל מתכנני ובוני מוצגים
אינטראקטיביים להתמודד עימם כדי להגיע לאיזון שבין הצגה מעניינת ומושכת
של הנושא או העיקרון המדעי לבין הבטחת העברת המסר המתאים למבקר. זאת
בהתאמה כמובן למגוון רחב של נושאים וקהלי יעד.
בהרצאה, יוצגו התלבטויות אלו, השיקולים המנחים בקבלת ההחלטות, והוויתורים הנעשים
במהלך תכנון ובנית תערוכות ומוצגים. ההרצאה תלווה בהמחשה ובהדגמה של מוצגים מתערוכות
העבר וההווה של המוזיאון. מראי מקום
- מוזיאון המדע על שם בלומפילד ירושלים www.mada.org.il
- האתר של האקספלורטוריום (ה"מכה" של מוזיאוני המדע האינטראקטיביים)
http://www.exploratorium.edu/ בעיקר הפרסום שיצא בעקבות כינוס שעשו
לפני
כשנתיים http://www.exploratoriumstore.com/arewethereyet.html
בחזרה לראש הדף
|
