תקצירים:

זול וורן והעיתונות העברית של המאה התשע-עשרה.
ד"ר אלה באואר
פורום פוזן, אוניברסיטה חיפה, bauer@research.haifa.ac.il

בשנת 1876 יצא לאור התרגום העברי לספרו של זול וורן - מצולות הים - Vignt mille lieues sous les mers - (במהדורות מאוחרות יותר עודכן שם הספר ל- עשרים אלף מיל מתחת למים). כשנתיים מאוחר יותר בשנת 1878 (תרל"ח) הופיע ספר נוסף של זול וורן - Voyage au centre de la Terre בשפה העברית בבטן האדמה (בתרגומים מאוחרים יותר שונה שם הספר ל-מסע לבטן האדמה). שני ספרים אלו אשר ראו אור בווארשה תורגמו על ידי ישראל זאב שפרלינג. בניגוד למגמות שרווחו בחברה היהודית של העת ההיא, הופיעה המהדורה העברית של במצולות הים ללא הסכמות רבנים. את נתינת ההכשר לספר סיפק אחד מרעיו של המחבר שבפנייתו לקורא הפוטנציאלי ציין, בן השאר, את החשיבות הטמונה בתרגום לעברית של ספרים מסוג של ספר זה במיוחד בכל הקשור לטיפוח שפת קדושנו. בפתח הדבר שבו פנה המתרגם לקוראי הספר בחר זה לציין, כי לא רק שלספר יש תרומה חשובה לתועלת צעירי עמנו שוחרי השכלה, אלא הספר מציג סגנון ייחוד ספרותי חשוב באופן שבו בחר החכם הצרפתי הנודע למשגב להעביר ידיעות מדעיות לקוראיו. אולם נראה כי להתפעלותו של המתרגם הראשון של ספרי זול וורן לשפה העברית , אשר במידה רבה נשאר אלמוני למדי , לא היו שותפים רבים. תרגומים נוספים לשפה העברית לספרים אחרים של זול וורן הופיעו כ- שתים עשרה שנה מאוחר יותר. תרגומו של אליעזר בן יהודה ל- מסביב לארץ בשמונים יום הופיע בשנת 1891 בירושלים. ואילו הספר ברוב השמים או חמישה שבועות במגדל פורח באוויר (Cinq semaines en ballon) בתרגומו של יעקב גורדן ראה אור בווארשה בשנת 1894. ספר נוסף של וורן שראה אור בעברית בשנת 1895 אולם לא היו לא תרגומים מאוחרים יותר היה זה הספר מחזה באוויר – Un Drame dans les airs
המתרגם היה מאיר זאב זניגר ומקום ההוצאה היה ברדציב.
התפתחות זו מבקשת אם כן הבהרה - האם קהל הקוראים העברים של המאה התשע-עשרה התוודע לספריו של זול וורן מאוחר יחסית, או אולי היו דרכים נוספות באמצעותן יכולים היו קוראים אלו להתוודע אל ספריו של זול וורן . האם יכלו קוראי עברית לקרוא על ספריו של זול וורן בדיווחים שהתפרסמו בעיתונות העברית, שראתה אור בעיקר במזרח אירופה ובארץ ישראל. העיתונות העברית המודרנית החלה את צעדיה הראשונים כבר באמצע שנות החמישים של המאה התשע-עשרה. באמצע שנות השמונים של המאה התשע-עשרה החלה עיתונות זו להתרחב לעיתונים יומיים , ירחונים ושנתונים שהיוו מרכיב חשוב ומרכזי בחומר הקריאה של הקורא העברי המודרני. חלק נכבד מכתבי עת אלו ראו לעצמם לנכון להביא לידיעת קוראיהם ידיעות ודיווחים על התפתחויות מדעיות חשובות המצאות ותגליות מרעישות. לכותבים המרכזים שהתמחו בכתיבה על נושאי מדעים בעברית נראה היה כי כתיבה על מדע והפצה של "הבשורה המדעית" בקרב קהל הקוראים היהודי היא אמצעי חשוב שיכול לקנות לקוראים העברים של שנות השישים השבעים והשמונים של המאה התשע-עשרה כרטיס כניסה לעולם המודרני. כתבי העת העברים ובמיוחד המליץ והצפירה הרבו לפרסם מאמרים מדעים לדווח לקוראיהם על גילוים מדעים בני זמנם , להסביר את המשמעות של המצאות חדשות ולסקור סיפורי מסעות והרפתקאות של נוסעים מפורסמים בני הזמן ההוא. בחלק מהמקרים היו אלו המאמרים מקורים ובחלקם מתורגמים מעיתונות כללית בעיקר מעיתונים גרמנים, רוסים ופולנים. בהרצאתי אבקש להראות האם הכתיבה המדעית העשירה והענפה כללה גם התייחסות לספריו של זול וורן. כיצד התייחסו כותבים אלו, שהיו למעשה הראשונים שכתבו מדע פולארי בשפה העברית, לסגנון הכתיבה העתידני של וורן ומה יכולה להיות תרומתם של עיתונים אלו להעמקת הבנתו על הרגלי הקריאה שרווחו בקרב קוראי עברית בכל הנוגע לספריו של זול וורן. כיצד התקבל האופן שבו זול וורן הפך ידע מדעי נגיש כמעט לכל אדם בקרב קוראי העברית של סוף המאה התשע-עשרה . האם השתלבו מגמותיו של זול וורן בהעברת ייצוגים של מדע ובתהליכי הפולריאזציה של המדע במהלך המאה התשע-עשרה בקרב "סוכני השינוי" אותם מתווכים הכותבים שראו לעצמם כמטרה לחשוף את קהל הקוראים העברים של תקופתם לידע מדעי.

בחזרה לראש הדף