תקצירים:

הנרי פואנקרה, ז'ול ורן, והתקרית המביכה: האם כדור הארץ מסתובב?
ד"ר גלי גרנק
המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה granek@research.haifa.ac.il

הנרי פואנקרה(Henri Poincará) היה מדען צרפתי בן המאה ה-19 אשר פרסם כ-500 מאמרים מדעיים וכ-30 ספרים. פואנקרה היה מתמטיקאי דגול ותרם לענפי פיזיקה רבים, כולל לאסטרונומיה. בנוסף הוא עבד במשרד מדידות האורך ועסק בהכנת מפות גיאוגרפיות ובטלגרפיה. כמוכן פואנקרה פרסם כתבים פילוסופים בהם פרש את משנתו הידועה בשם, "קונבנציונליזם".

איור 1. : דיוקן של פואנקרה, תערוכה על מורשת אינשטיין, ביג'ין, סין, 2005. צילום: גלינה גרנק.  

באחד מכתביו הראשונים, ספרו מדע והיפותזה מ-1902, פואנקרה כתב את הקטע הבא בניסיונו לסלק מהפיזיקה את המרחב והתנועה המוחלטים, קטע שעורר סערה בפריס של תחילת המאה ה-20: "קביעה זו: 'כדור הארץ מסתובב', היא חסרת משמעות, כי שום ניסוי לא מאפשר את אימותה; כי ניסוי כזה, לא רק שלא יכול להתממש, או להיות נחלם על ידי הז'ול ורן הנועז ביותר, אלא הוא לא יכול להיות נתפש ללא סתירה; או במקום לשתי קביעות אלה: 'כדור הארץ מסתובב' וזה נוח יותר להניח שכדור הארץ מסתובב' יש מובן אחד ויחיד; אין שום דבר נוסף באחת מאשר באחרת."
דבריו אלה של פואנקרה עוררו סערה. פואנקרה חזר על דבריו במאמר על סיבוב כדור הארץ שהתפרסם ב-1904. אנשים אשר קראו את הקטע הזה ואת מאמרו מ-1904 הבינו מתוך דבריו של פואנקרה שאולי האינקביזיציה צדקה בהאשימה את גלילאו על שהציע היפותזה שהמדע לא היה יכול לאמתה. פואנקרה נדהם לגלות שאנשים מסוימים "חשבו שהם ראו" בדבריו "את השיקום של המערכת של פתולמאי, ואולי ההצדקה להאשמת גלילאו."
פואנקרה נחשב לסמכות המדעית בכל שנוגע למצב המדעי בזמנו. הוא הזכיר בקטע שלמעלה סמכות ספרותית צרפתית נוספת, ז'ול ורן, שעסק בספריו בנושאים הקשורים בכדור הארץ.
ההרצאה תעסוק בהשתלשלות המקרה ובתשובות אותן סיפק פואנקרה למתקיפיו. מין הסתם פואנקרה הסתבך עם עצמו ולא הצליח להסביר לקוראיו את פשר דבריו.

איור 2. : צילום של מהדורה מוקדמת של ספרו של ז'ול ורן. תערוכה על ז'ול ורן, קיץ 2005, המוזיאון הימי הלאומי פריס, פריס, צרפת. צילום: גלינה גרנק.  

נשאלת השאלה, האם הסמכות הספרותית, "הז'ול ורן הנועז ביותר", יכול היה לסייע לפואנקרה להוציא את השדים של המרחב המוחלט? פואנקרה כנראה חשב על ספרים כמו חמישה שבועות בכדור פורח, שמציג מסע מרתק ונועז בשטחי אפריקה עם כדור פורח – שספק אם היה מתרומם לאוויר במציאות – אך על פניו נראה שהכדור הפורח פועל כשורה. קוראים מוקדמים של ספר זה ללא ספק התבלבלו בנוגע לשאלה האם הספר הוא עובדה או בדיה? כאשר הם מוצאים זאת כקשה למדי למה להאמין בסיפור ולמה לא. ז'ול ורן הציג את הספר כיומן מסע אוטנטי למדי בעל פרטי פרטים; פרטים כאלה שהתאימו ליומני מסע של חוקרים שביקרו בארצות אפריקה.
מצד אחד, ז'ול ורן הציג מדע שעל פניו בהחלט יכול היה להתקיים, כמו קליע הירח המפורסם, אבל במציאות לא היה יכול כלל להתרומם... מעין "מסע דרך הבלתי אפשרי" אבל בעולמנו. כלומר הוא הציג את עולמנו ומתח אותו עד לגבול היכולת של האדם בזמנו ובכלל כפי שחשב: להגיע לירח, לכוכבים, לבטן האדמה, לקרקעית הים, לאיים נידחים, לחפור במקרה בורות ולמצוא זהב ואוצרות, וכדומה. כל החקירות האלה הן כולן נעשות במסגרת עולמנו שבו לפי פואנקרה לא יכול להיות מרחב מוחלט....

איור 3. עטיפת הספר אחינו של הקוסם שיצא לאור לראשונה בשנת 1953  

אבל מצד שני, העולמות ה"נועזים" הם לפעמים לא קיימים ביקום שלנו. למשל, כאשר במאה ה-20 סי. אס. לואיס (C. S. Lewis)כתב את תולדות נרניה, הוא הסביר בספרו הראשון בסדרה אחינו של הקוסם מהו אותו עולם אחר – "נרניה" – אליו עוברים דרך ארון הבגדים, או אם תרצו זהו גם העולם אליו מגיעים בעליזה בארץ הפלאות ו-עליזה בארץ המראה: "אינני מתכוון לעוד כוכב לכת, אתה יודע; הכוכבים הם חלק מעולמנו והיית יכול להגיע אליהם אילו נסעת רחוק מספיק – אלא עולם אחר של ממש – טבע אחר – יקום אחר – מקום כלשהו אליו לעולם לא תוכל להגיע אפילו אם תיסע דרך החלל של היקום הזה לעולם ועד – עולם שאפשר להגיע אליו רק באמצעות הקסם – זהו זה!"
כיצד הכנסת עולם הרפתקאות, מדע בדיוני, ואפילו עולם שלמעשה ניתן להגיע אליו רק על ידי הקסם, עולם שלא קיים בשום מקום ביקום שלנו, יכולה לתת משנה תוקף לטענה מדעית לוגית מעולמנו?
אלברט אינשטיין (Albert Einstein)אחרי פואנקרה עסק בסוגיה של סיבוב כדור הארץ, או ביתר כלליות, סוגית התנועה המוחלטת והמרחב המוחלט. גם אינשטיין הסתבך, הוא אומנם פיתח תורת יחסות כללית, ומשוואות שדה מוצלחות, אבל דרכו אל תורתו הייתה מפותלת: לגרסה של משוואות השדה מ-1915 אינשטיין הוסיף אחר כך קבוע קוסמולוגי תמוה; הוא התחרט על התוספת המוזרה הזו (שדרך אגב התגלתה כיום כחיונית), הוא ניסה להציע את מה שקרא לו "עקרון מאך" ויקום סגור וסטאטי; וכל זאת תוך שהוא מתווכח עם חבריו המדענים, ומסתבך בצורה דומה למדי לזו של פואנקרה, כאשר הוא מנסה לסלק מהפיזיקה את המרחב המוחלט. ב-1920 אינשטיין נאלץ לקבל גרסה משופרת למרחב המוחלט, מה שאנו מכנים כיום המרחב-זמן עקום, שלו אינשטיין קרא ב-1920 "אתר". מין הסתם גם העולם של אינשטיין וחורי התולעת במרחב-זמן העקום ומיני היצירים הכביכול דמיוניים... הם בסופו של דבר חלק מעולמנו.

איור 4. אני ואינשטיין בכנס בפריס, קיץ 2005.  

Broglie de, Louis, (1951) “Henri Poincare' et les théories de la physique,” Savants et Découvertes (Paris: Albin Michel).
כתביו המקוריים של פואנקרה מצויים בארכיון פואנקרה שבננסי, צרפת. ראש הארכיון הוא סקוט וולטר:
Walter Scott, www.univ-nancy2.fr/DepPhilo/walter/ .
Galison, Peter Louis, (2003) Einstein’s Clocks, Poincaré's Maps Empire of Time (New York: W. W. Norton & Co.) (פרק 4).
Poincaré, Henri, )1902( La science et l'hypothése (Paris: Flammarion, 1952); translated to English by W.J.G., (1905) Science and Hypothesis (New York: Dover). (In the French 1952 edition on page 133; in the English edition on pages 116-117(.
Mawhin, Jean, (1995) “La terre tourne-t-elle?,” Ciel et terre,111,3.
Poincaré, Henri, (1904)" La terre tourne-t-elle?" Bulletin de la société astronomique

de France, Mai, 216; reprinted in Mawhin Jean, (1995),7.
Poincaré, Henri, (1905) La valeur de la science (Paris: Flammarion); revised edition 1970; translated to English by F. Maitland, The Value of Science (New-York: Dover). (In the revised French edition pages 184-186).
Dekiss, Jean-Paul, (2005) Jules Verne Le Poète de la science, www.timee-editions.com; Lottman Herbert R., (1997) Jules Verne An Exploratory Biography (New York: St. Martin’s Press); Jules Verne writing the sea, Musée national de la Marine Paris – Palais de Chaillot; http://www.jules-verne.net/
Lottman Herbert R., (1997) Jules Verne An Exploratory Biography (New York: St. Martin’s Press), x.

Lewis Clive Staples, (2001) The Chronicles of Narnia. The Magician’s Nephew (London: Harper Collins Publications), on page 21.
Janssen, Michel, (2005) “Of Pots and Holes: Einstein’s Bumpy Road to General

Relativity,” in Renn, Jürgen (ed.), (2005) Einstein’s Annalen Papers. The Complete Collection 1901-1922 (Germany: Wiley-VCH Verlag GmbH& Co); Stachel, John, (2002) Einstein from ‘B’ to ‘Z’ (Washington D.C.: Birkhauser).
Einstein, Albert, (1920) “Äther und Relativitätstheorie,” Lecture Presented on 5th May, 1920 in the University of Leyden (Berlin: Springer), English translation: “Ether and the Theory of Relativity,” in Einstein, Albert, (1983) Sidelights on Relativity (New York: Dover); Stachel, John, (June 2001) “Why Einstein Reinvented the Ether,” Physics World, 55-56.

בחזרה לראש הדף