תקצירים:

אינטראקטיביות במוזיאוני מדע- חשיבה מחודשת
דיאנה פינוס
מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים

מוצגים במוזיאון הם ייצוגים של תופעות מהעולם הסובב אותנו. הם נבחרים ע"י המוזיאון כדי לקרב את קהל המבקרים לעולם המדע והטכנולוגיה ולהעביר תכנים מדעיים.
מוצגים פעילים מהווים אחת הדרכים המוצלחות שמוזיאוני מדע נוקטים בדרכם למלא משימות אלה. המוצגים הפעילים מושכים את המבקרים, שומרים על התעניינותם לאורך זמן, מערבים אותם בדרכים שונות, מגיבים לפעילות שלהם ובכך מעודדים פעילות חוקרת.
ב- 40 השנה האחרונות, מאז יסד פרנק אופנהיימר את האקספלורטוריום בסן פרנסיסקו, עם מאות מוצגים פעילים, אינטראקטיביות (הידודיות) היא, פעמים רבות, מילה נרדפת לחוויה המוזיאלית המתרחשת במוזיאוני מדע.

בעולם המוזיאונים יש מספר התייחסויות להידודיות:
ריצ'רד גרגורי, מייסד האקספלורטורי בבריסטול, טבע את המושג Minds On, המשלים את המושג On Hands.
חורחה ווגנסברג, (2000) מנהל מוזיאון המדע קוסמו-קיישה בברצלונה, מוסיף את ההידודיות הרגשית, שהוא מכנה Hearts On.

ובכל זאת, לתצוגות אינטראקטיביות גם מגבלות :

המוצגים אינם שקופים.
אנחנו משתמשים במונח ייצוג בשני מובנים: הייצוג שהמוזיאון בונה למען המבקרים, והייצוג שהמבקר בונה מתוך האינטראקציה עם המוצגים. פעמים רבות המשמעות שהמבקרים מיחסים למוצג שונה מכוונת האוצר (במילים של ד"ר אמיר בן-שלום). הייצוגים שהמוזיאון בונה אינם שקופים. כלומר אינם מתקבלים ישירות ובצורה חד משמעית ע"י המבקרים, אלא דורשים עיבוד ופרשנות.

פעמים רבות המוצגים במוזיאון נתפסים בעיני המבקרים כאובייקטים העומדים בפני עצמם ולא כייצוגים.
המוחשיות שלהם מזמינה לגעת ולהפעיל אבל לא תמיד מעוררת את השאלה: מה הם מייצגים?. לעיתים, במקום להפנות את עיקר תשומת הלב לחשיבה מכלילה החורגת מהעיסוק המיידי, המבקר שקוע בהפעלת המוצג על הכרוך בה... במקרים כאלה המוחשיות מהווה מכשול לחשיבה על הייצוג.

מוצג מציג תופעה אבל אינו יכול, מעצם מהותו, להכיל את ההסבר לתופעה.
התופעות באות מעולם הטבע . ההסברים המדעיים הם תוצרי החשיבה האנושית, כלומר ביטוי של התרבות . ככאלה ההסברים הם תמיד פרי פרשנות, והם ניתנים בעיקר, על ידי המדריכים או הכתוביות המלוות את המוצגים.

מהלך ההרצאה אתמקד באפשרויות שמוצג פעיל פותח ובדימוי שהוא יוצר. אציין את המגבלות ואנסה לסרטט את הקווים המנחים ליצירת מוצגים המהווים עבור המבקרים הזדמנות ללמידה.

נדון בהגדרה של הפעילות במוצג
יש חשיבות להגדיר את הפעילויות במונחים של "מה המבקר יכול לעשות במהלך הביקור בתערוכה ובעקבותיו". הפעילויות שאליהן המבקרים מוזמנים יכולים להיות קשורות לתכנים.
לדוגמא: בתערוכה "בית על מאדים" רצינו שהמבקרים יכירו את התנאים השוררים במאדים. נעשה ניסיון להשיג מטרה זו ע"י עידוד ההשוואה בין התנאים על פני כדור הארץ המוכר לבין מאדים הלא מוכר. ולכן בתערוכה מוצגים רבים שמציגים השוואה בין כדור הארץ ומאדים בהיבטים שונים.

נרחיב את הדיון בסוגי האינטראקטיביות השונים
אינטראקטיביות אשר תורמת רק לשעשוע אינה מספקת. לאינטראקטיביות יש ערך רק בתנאי שהיא בונה קשרים והקשרים, יוצרת דימויים הקשורים למסרים ומזמנת חוויות חיוביות הקשורות למסרים אלה. אחרת הפעילות היא סתמית וניתן אף לומר שנזקה גדול מתועלתה. היא מקבעת טעויות ויוצרת דימוי זול למדע ולפעילות המדעית .
המניפולציות שהמבקר מוזמן לעשות קשורות, אם כן, לשלושה סוגי אינטראקטיביות הפועלים בתיאום: הפיזית, המנטלית והרגשית.

נקדיש מספר מילים לתהליך בניית הייצוגים ע"י המבקרים בהקשר החברתי.
בניית הייצוג היא פעילות של המבקר היחיד. אבל למרכיב החברתי של הביקור יש משמעות מרכזית בהקשר זה. תהליך בניית הייצוג זוכה לערך מוסף כאשר הוא מתבצע כפעילות של יחידים בתוך קבוצה.

ונבחן את צורך להגדיל ולהרחיב את ההתייחסות של המוצגים כייצוגים
מוצגים הם לא רק אובייקטים אלא ייצוגים של תופעות. כדי להבליט את מעמדם של המוצגים כייצוגים נוכל לקבל השראה ממחקרם של קריי וספלקה (1994), שהתמקדו בהתפתחות של המושגים המדעים. החוקרות טוענות שיש דרכים התומכות במעבר ממושגים של הפיזיקה האינטואיטיבית למושגים המדעיים. מעבר זה מתאפשר באמצעות השוואה למקרים קיצוניים הבודקים את גבולות המושג ויצירת אנלוגיות השופכות אור על היבטים חדשים שלו .
מוזיאוני מדע יכולים לאמץ דרכים אלה להציג את התופעות: להזמין את המבקרים למקד את ההסתכלות במניפולציה מסוימת, לשנות פרמטרים בצורה משמעותית ומבוקרת, ולהשוות בין מצבים שונים באותו מוצג המאפשרים "חשיפת העיקרון מתוך ההשוואה" (במברגר, 1990).

לסיכום
במשך שנים של פעילות נרחבת באמצעות מוצגים אינטראקטיביים במוזיאוני מדע ברחבי העולם, הצטבר ניסיון וידע רב בתחום. בשנים האחרונות הועלו רעיונות המרחיבים את המבט על תפקידם של המוצגים . רעיונות אלה והניסיון שלנו במוזיאון המדע בירושלים מובילים אותנו להתלבטויות ומחשבות חדשות על המוצג האופטימלי, תפקידו כמייצג תופעות טבע וכמסייע בבניית הייצוגים המדעיים אצל המבקרים.

מקורות:

וגנסברג, ח.(2000) עקרונות יסוד של מוזיאולוגיה מדעית מודרנית- מתוך תקצירי מאמרים "להבין מדע", סמינר בת-שבע- כינוס בין לאומי, 19.11.2000 –24.11.2000 , ירושלים.

http://www.mada.org.il/community/batsheva/batsheva9.html

Bamberger, J. (1990) "The Laboratory for Making Things: Developing Multiple Representations of Knowledge," in D. A. Schon (Ed). The Reflective Turn, New York: Teachers College Press.

Carey, S. and Spelke, E. (1994) Domain-specific knowledge and conceptual change. In: Mapping the Mind: Domain Specificity in Cognition and Culture. L. A. Hirschfeld & S. A. Gelman (eds.) Cambridge: Cambridge University Press

http://www.exploratorium.edu/frank/

בחזרה לראש הדף