תקצירים:

הוראת המדעים באמצעות הוליווד
ד"ר יואב יאיר
yoavya@openu.ac.il
המחלקה למדעי הטבע והחיים, האוניברסיטה הפתוחה

הוראת המדעים בבתי-ספר היא תחום שבו באופן מסורתי נדרשות הדגמות רבות, הפשטות של תופעות מורכבות והמחשות של תהליכים טבעיים מסובכים. ספרי לימוד, תוכנות מחשב ואתרי אינטרנט, משוכללים ומהירים ככל שיהיו, הינם מוגבלים למדי ביכולות ההדמיה שלהם. יכולות הגרפיקה והתצוגה של מחשבים מודרניים התפתחו במהירות רבה בעשורים האחרונים, והאפקטים המיוחדים שמבוצעים על ידי חברות כמו Pixarו-Industrial Light and magic הפכו למראה שכיח למדי ברבים מסרטי הוליבוד. יכולות הדמיה אלה ממחישות בעוצמה ויזואלית רבה תופעות טבע ששום ספר לימוד או הדגמת כיתה אינן יכולות לספק, ועולות לאין שיעור אף על הלומדה המתקדמת ביותר. במאמר זה אדון בקצרה בשימושים אפשריים בסרטי מדע בדיוני לסוגיהם השונים להוראת המדעים בבתי הספר היסודי ובחטיבות הביניים.
דוגמא נפלאה לכוחו של סרט הוליבודי להמחשת נושאים מתוך סילבוס המדעים הוא סיקוונס הפתיחה בסרטו של סטיוון ספילברג "מלחמת העולמות" (2005). זו דוגמא וירטואוזית למעבר בין סדרי הגודל המיקרוסקופיים והמקרוסקופיים, אשר נלמדים בצורה המסורתית באמצעות מעבר רציף בין החזקות העשרוניות החיוביות והשליליות. מתוך המולקולות שמרכיבות את ה-DNA בתוך יצורים חד-תאיים השוכנים בטיפת-מים, מבצע הבמאי Zoom-out מרהיב אל החלל החיצון ואל מעבר לכדור-הארץ, והופך אותו לכדור קטנטן במרחבי החלל. בחצי דקה של אפקטים ממוחשבים מצליח ספילברג להראות לנו (ואולי גם ללמד אותנו) את סדרי הגודל היחסיים. דוגמא נוספת: בסרט "הליבה" The Core, 2003)) מוצגות תוצאותיה של פעימה אלקטרומגנטית EMP עקב הפרעות לשדה המגנטי של כדור-הארץ: אנשים בעלי קוצב –לב מתמוטטים, ציפורים המנווטות מעופפות בצורה מוזרה, מעבורת החלל מאבדת את הכיוון למסלול הנחיתה. בהמשך, מדגימים שני מדענים לחבורת קצינים בפנטגון את התוצאות הצפויות לכדור-הארץ כאשר ייעלם השדה הגיאומגנטי: אחד מהם מחזיק תפוח עץ, והשני חורך אותו באמצעות מבער, ומשליך את התפוח החרוך לכוס מים. הסבר פשטני למדי אך מוחשי ביותר המראה כיצד הקרינה הקוסמית וקרינת השמש קצרת-הגל "מטגנות" את הפלנטה שלנו. הדגמה הוליבודית מאד בוטה לאפקט פיסיקלי אפשרי, אך בעלת עוצמה ויזואלית בלתי מבוטלת ומאד אפקטיבית.

כבר בסרטי הקולנוע הראשונים שנעשו בולט סרטו של הבמאי הצרפתי ג'ורג' מלייה ( Le Voyage Dans La Lune 1902) על הטיסה לירח, שנעשה על פי ספרו של ז'ול ורן. הוא נחשב לסרט המדע הבדיוני הראשון, ונעשה בו שימוש בתפאורה ובאפקטים מיוחדים. אלה הן 14 דקות אילמות של סטירה מבריקה על המדענים השמרניים של צרפת בראשית המאה ה-20, ויצירתו של מלייה נחשבת לסנונית הראשונה במה שעתיד היה להפוך תוך שנים מעטות לשדה יצירה קולנועי עשיר ופורה.
סרטי מדע-בדיוני וסרטי אסונות (ושילוב של שני הז'אנרים) הפכו לז'אנר פופולרי בשנות ה-30 המוקדמות של המאה ה-20, בד בבד עם הופעתן של סדרות קומיקס מצוירות ופרסומם של ספרי מדע בדיוני על טיסות למאדים, מסעות בזמן ועל גיבורי-על בעלי כוחות מיוחדים (סדרת סרטי "פלאש גורדון" מאמצע שנות ה-30). אין זה מפתיע אפוא שהאולפנים באירופה ובהוליבוד זיהו את המדיום הקולנועי כשדה טבעי להתפתחות הז'אנר, ורמת התחכום של העיצוב והאפקטים המיוחדים בהם התקדמו ככל שהשתפרה הטכנולוגיה הקולנועית.
פריץ לאנג, במאי הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני של שנות ה-30 יצר את סרט המופת העתידני "מטרופוליס" (פריץ לאנג, 1927) ואחריו נוצרו באולפני "יוניברסל" בהוליבוד "פרנקנשטיין" (במאי ג'יימס וויל, 1931), "דרקולה" ו-"כלתו של פרנקנשטיין" (1935). סרטים אלה המחישו את החששות מפני התיעוש והטכנולוגיה, והציגו מדענים מטורפים, רובוטים שיוצאים מכלל שליטה ותעשיינים תאבי כוח המנצלים את המדע לסיפוק רצונותיהם האנוכיים. נושאים אלה חזרו גם בסרטי המדע הדמיוני האמריקניים של שנות ה-50, שצמחו על רקע המלחמה הקרה, המקרתיזם והמשבר שפקד את הוליבוד עם אובדן המונופול על בתי-הקולנוע (בעקבות חוק התאגידים של וורנר מ-1947). סרטים אלה עסקו, בין היתר, בעב"מים, חייזרים, פלישה מן החלל החיצון ומפלצות שנוצרו במעבדותיהם של מדענים מופרעים. כך למשל, סרטו של הווארד הוקס "היצור מעולם אחר" (1951) דן ביצור מן החלל החיצון הקפוא בתוך הריסותיה של צלחת-מעופפת בקוטב ומשתחרר בדרכו לכלות את העולם. באותה תקופה הופקו גם הסרטים "כשעולמות מתנגשים" (1951) ו-"פלישת חוטפי הגופות" (1956), "מלחמת העולמות" (1953), ו-"כוכב הלכת האסור" (1956). שהיוו השראה לבמאים החדשים של הוליבוד. ביפן נוצרה באותה תקופה סדרת סרטי המפלצת "גודזילה", עדות לחרדות מפני המוטציות פרי המלחמה הגרעינית ופצצות האטום שהוטלו על הירושימה ונגסקי. דוגמאות מוקדמות אלה סללו את הדרך להתפתחותו המהירה של ז'אנר המדע הבדיוני ולהתפצלותו למספר תת-ז'אנרים:
• סרטי מוטנטים ומפלצות – "הם!" (1954), "הזבוב" (1958), גרסאות חדשות של פרנקנשטיין (כולל הפרודיה "פרנקנשטיין הצעיר" של מל ברוקס), "הטורף" (1989) ובהמשך "הענק" של אנג לי (2003).
• סרטים העוסקים בממשק אדם-מכונה כגון סרטי סדרת "טרמינטור" (1981-2002) שבה ארנולד שוורצנגר מגלם את דמותו של רובוט-על רצחני, וסרטי "רובוקופ" המתארים סייבורג משטרתי. גם יצירת המופת "בלייד ראנר" של רידלי סקוט, בכיכובו של האריסון פורד, עוסקת בשכפולים אנושיים, ולאחרונה "אנוכי הרובוט" על פי ספרו של אסימוב.
• מפגשים עם תרבויות חוצניות ומפלצות מהחלל – סדרת סרטי "הנוסע השמיני", ET, "מפגשים מהסוג השלישי" (1977) וגם "היום השלישי" (1997), "Mars attacks" של טים ברטון מ-2001, קונטקט (ג'ודי פוסטר, על פי ספרו של קארל סאגאן), וכאמור "מלחמת העולמות" (2005). מרביתם של מפגשים אלה מידרדרים למלחמות הישרדות של המין האנושי כנגד תרבויות מתקדמות.
• סרטים המתארים מסעות ממוזערים בגוף האדם כמו Innerspace (דניס קוויד כמדען בצוללת זעירה המוחדרת לגופו של אדם), "מותק, הילדים התכווצו" (ריק מורניס), אוסמוזיס ג'ונס (אנימציה), ובמידה מסוימת גם "ג'וניור" (שוורצנגר חווה הריון גברי), ו-"מצבים משתנים" (ויליאם הארט כמדען המנסה על עצמו סמי הזיה).
• מסעות בזמן ומניפולציות של הזיכרון – סדרת "בחזרה לעתיד" (בכיכובו של מייקל ג'יי פוקס), "12 הקופים" (ברוס ויליס כנוסע בזמן לבלימתה של מגיפה עתידית), "זיכרון גורלי" (שוורצנגר טס למאדים) ו-"שמש נצחית בראש צלול" (2004).
• סרטים החוזים את העתיד על סמך ההווה ואקסטרפולציה קדימה, כמו למשל:
o חורבן הפלנטה עקב הידלדלות המשאבים: "סוילנט גרין" (1973)
o השמדת האנושות עקב מלחמה גרעינית: טרילוגיות "כוכב הקופים" משנות ה-70 וגרסתה החדשה מ-2003, "מאקס הזועם בדרכים" (1979, 1981, בכיכובו של מל גיבסון).
o השתלטות הטכנולוגיה ובעקבותיה מערכות היוצאות משליטה: "משחקי מלחמה" (1983), "אנוכי הרובוט" (2005), סדרת סרטי ה-"מטריקס" (1999-2003), וסדרת סרטי "פארק היורה" (1997-2003).
o זיהום ביולוגי מהחלל: "זרע אנדרומדה" (1971, על פי ספרו של מייקל קרייטון).
• סרטים המתרחשים בחלל – "אודיסיאה בחלל 2001" של סטנלי קובריק (1968), "אפולו 13" עם תום האנקס (1995), "חולית" (1984, דיוויד לינץ', על פי ספרו של פרנק הרברט), "משימה למאדים" (בריאן דה-פלמה, 2000), סדרת "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס (השייכת יותר לקטגוריה של אגדות ופנטזיות).
• סרטים על תופעות טבע קטלניות, הרי געש, סופות ענק ורעידות אדמה - "וולקנו"(1997), "פסגת דנטה" (1997), "טויסטר" (1996), "הסערה המושלמת" (2000, מבוסס על מקרה אמיתי), "היום שאחרי מחר" (2004).

בהיבט של הוראת המדעים, לסרטים אלה יש יתרונות ברורים. הם מציגים יכולות המחשה ייחודיות וסימולציות של תופעות טבע ברמת פירוט גבוהה מאד. בדרך כלל הנרטיב דרמטי, מעורר הזדהות עם הגיבורים, כך שדמות המדען היא לעתים גם מושא להזדהות (ואולי לחיקוי). בחלק מהסרטים יש פישוט הסברים של תופעות מורכבות: תמצות אלגנטי והעצמה של המציאות. בפרט נכון הדבר לסרטים מקטגורית האסונות, אשר מעניקים ממד אקטואלי לדיונים על תופעות כמו ההתחממות הגלובלית ותוצאותיה, או הסכנה ממפגש עם אסטרואיד או שביט.
יחד עם זאת, יש להיות ערניים גם לחסרונות של סרטים אלה ולתת ממד ביקורתי לצפייה בהם: במקרים רבים, יש בהם חוסר דיוק במדע בסיסי. שכיח מאד השימוש בטרמינולוגיה מדעית בקונטקסט מגוחך או שגוי (למשל "קבל השטף" The flux capacitor המשמש לנסיעה בזמן בסרטי "בחזרה לעתיד"). בסרטים רבים ישנה הפרזה והגזמה ונעשה פישוט הסברים של תופעות מורכבות עד כדי שטחיות מוחלטת. אחד האמצעים השכיחים הוא העצמה של המציאות כדי להטיל אימה על הצופים (הרובוט שאינו ניתן להשמדה ב"טרמינטור", חרקים ענקיים בגרסה החדשה של "קינג קונג", 2005). בחלק מהסרטים ישנו עיוות מכוון של דמות המדען, והוא מוצג כמטורף, מוזר או מגוחך (nerd, geek).
דוגמא לשימוש אפשרי בסרט מקטגורית סרטי האסונות הוא "טויסטר". הסרט מציג חבורת מדענים חוקרת תופעת טבע אלימה במיוחד, השכיחה במדינות "המישורים הגדולים" במרכז ארה"ב, והיא סופת הטורנדו. העלילה מאפשרת היכרות עם עבודת-שדה אותנטית של מדענים ועם הטכנולוגיה בה הם משתמשים למעקב אחרי התופעה. איכות המדע המוצג היא ברמת דיוק גבוהה (ליווי של NCAR), והיא בעלת ממד אקטואלי (אולי לא בישראל בה נדירות הסופות מסוג זה, אך בהחלט בארה"ב). בסרט יש המחשות דרמטיות במיוחד של ההשפעות, הנזקים והאפקטים של הסופה, והוא מאפשר הצגה של תופעה טבע שבאופן רגיל אין אפשרות להמחיש את המתרחש בתוכה. המדענים מוצגים באור חיובי, ובנקל יכולים לשמש מושא להזדהות.
דוגמא אחרת הוא הסרט "ארמגדון", שמציג מהלך אירועים כאשר מסתבר שיש אסטרואיד מתקרב לכדור-הארץ במסלול התנגשות. זהו תרחיש סביר מבחינה מדעית, והסרט אכן קיבל ייעוץ של NASA. צפייה בסרט מאפשרת הכרות עם מערכת השמש, מסלולים, תכונות העצמים השונים, התוצאות האפשריות של התנגשות, שדומה לה כנראה גרמה להעלמות הדינוזאורים לפני 65 מיליון שנה. יחד עם זאת, יש בסרט חולשה בדיוק בפרטים: הצגת ה"טיסה" בחלל כאילו מצייתת לחוקי האווירודינמיקה, הזמן הקצר וטיב האימונים של הקודחים האסטרונאוטים, תיאור שגוי של הפעלת מכשור בתנאי חלל ושל התנאים על פני השטח של אסטרואיד.
לסיכום, ישנן מספר דרכים להשתמש בקולנוע הוליבודי להוראת המדעים. למשל: לפתיחה של נושא חדש במדעים וזאת על מנת לעורר סקרנות ומוטיבציה לפני ההוראה הפורמאלית. אפשרות נוספת היא בכדי לזמן דיון בשאלות בסיס של הנושא של הסרט (סכנות סביבתיות, חיים מחוץ לכדה"א), או בכדי להמחיש תופעות שאינן נמצאות בחיי היום-יום. ניתן להקרין סרט לצורך פעילות חקר ומיקוד, להצגה רחבה של תחום כרקע לעבודה בקבוצות, לסיכום ולפעילות מיוחדת כמו יום הצגת עבודות גמר. כמובן אפשר להשתמש בסרט טוב גם לפעילות בית-ספרית או במשולב עם הורים, ולבסוף – Just for Fun !!

בחזרה לראש הדף